דלקות אוזניים חוזרות הן תופעה שכיחה בקרב ילדים, והן עלולות לגרום לירידה בשמיעה, לפגיעה בהתפתחות השפה והדיבור ומכאן, להשפיע על איכות החיים שלהם ושל משפחתם. ניתוח כפתורים, או בשמו השני החדרת צינוריות אוורור, מציע פתרון יעיל ומהיר להקלה על בעיות אלו, אך לא כולם מודעים לסיכונים ולמורכבות הכרוכה בהליך.

ד״ר מירב סוקולוב מומחית בא.א.ג ילדים, סחרחורת, כירורגיית האוזן ושיקום השמיעה בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת א.א.ג, מביאה את יתרונות הניתוח, התהליך הכירורגי, שיעורי ההצלחה והסיכונים האפשריים, כדי לסייע להורים בקבלת החלטה מושכלת עבור ילדיהם.

האם ניתוח זה באמת מצליח לפתור את הבעיה, ומהם הסיכונים האפשריים? 

ניתוח כפתורים הוא פתרון יעיל ובטוח במקרים של דלקות אוזניים חוזרות ו/או הצטברות נוזלים באוזן התיכונה ובניגוד לטיפולים תרופתיים שונים, הוא הפתרון היחיד שהוכח במחקרים כיעיל עם שיעורי הצלחה. רבים לא מודעים לכך שלמרות שיעור ההצלחה הגבוה, קיים חשש לסיכונים שונים: היווצרות נקב קבוע בעור התוף לאחר היפלטות הצינורית או התפתחות כולסטאטומה (ציסטה המורכבת מאפיתל קשקשי) באוזן התיכונה, פליטה מוקדמת של הכפתורים או פליטה מאוחרת של הצינוריות מעבר לשנתיים ממועד הניתוח, שינויים מבניים בעור התוף ועוד.

מהו ניתוח כפתורים ואיך הוא מתבצע?

הניתוח מתבצע בהרדמה כללית, כאשר במהלכו מבוצע חור קטן בעור התוף, תחת הסתכלות עם מיקרוסקופ, דרכו נשאבים הנוזלים שהצטברו באוזן התיכונה ולאחר מכן, צינורית קטנה (בגודל של 2 מ”מ בערך – ה”כפתור”) מוחדרת דרך החור. הצינורית מאפשרת את המשך תהליך ניקוז הנוזלים מהאוזן התיכונה החוצה וכניסת אוויר לתוך האוזן התיכונה, ובכך מונעת הצטברות נוספת של נוזלים ומשפרת את תפקוד האוזן. ברוב המקרים, הכפתור נפלט מעצמו לאחר 6-18 חודשים, ועור התוף מחלים באופן טבעי.

רוב הילדים משתחררים הביתה עוד באותו היום, והשמיעה משתפרת באופן כמעט מידי. יש לבצע בדיקת שמיעה כחודש לאחר הניתוח, כדי לוודא שהשמיעה השתפרה וכן, להיות לאחר מכן במעקב שגרתי אצל רופא אף אוזן גרון על מנת לבדוק שהצינוריות לא נפלטו מוקדם מדי ושהאוזן נשארת יבשה ונקייה מהפרשות. אם מופיעות הפרשות, ייתכן צורך בטיפול מקומי באמצעות טיפות אנטיביוטיות.

האם הרטבת האזניים עלולה לגרום לסיבוכים?

בעבר, המליצו להימנע מהרטבת האוזניים לאחר ניתוח כפתורים, אך כיום ההמלצות פחות מחמירות. במקרים שבהם הילד שוחה או צולל, מומלץ להשתמש באטמים או בצמר גפן עם וזלין. אם מופיעות הפרשות מוגלתיות, יש להפסיק את חשיפת האוזן למים ולפנות לרופא לקבלת טיפול.

מתי מומלץ לבצע ניתוח כפתורים

ניתוח כפתורים (או החדרת צינוריות איוורור) הוא הליך כירורגי נפוץ שנועד לסייע לילדים הסובלים מדלקות אוזן תיכונה חוזרות או מהצטברות נוזלים באוזן, שעלולים לגרום לירידה בשמיעה. מטרת הניתוח היא לנקז את הנוזלים, למנוע זיהומים חוזרים, לאוורר את האוזן התיכונה ולשפר את השמיעה. ניתוח כפתורים הוא ניתוח קצר ולא כואב, המבוצע בדרך כלל בהרדמה מלאה.

דלקת באוזן התיכונה היא אחת מהמחלות השכיחות ביותר בילדים, מיד אחרי זיהומים בדרכי הנשימה העליונות. כ-70% מהילדים חווים דלקת חריפה באוזן התיכונה, לפחות פעם אחת עד גיל שנה, וכ-30% מהילדים סובלים משלוש דלקות או יותר, עד גיל 3. דלקת זו נגרמת על ידי נגיפים או חיידקים, לעיתים לאחר הצטננות, ומלווה בכאבים, חום ולעיתים אף הפרשות מוגלתיות מהאוזן, במקרים מסוימים. ישנו אחוז קטן של ילדים הסובלים מדלקות אוזן תיכונה חוזרות, בתדירות גבוהה מאוד, ולעיתים זה מרגיש ממש כ’דלקת רודפת דלקת’.

גורמי סיכון לדלקות אוזניים חוזרות בילדים הם זיהומים בדרכי הנשימה העליונות, שקד שלישי מוגדל, מבנה אופקי של תעלת אוסטכיוס (מאפיין ילדים צעירים), חשיפה לעישון פסיבי, שהייה בפעוטונים והידבקות באופן תדיר במחלות, נזלת אלרגית, האכלה מבקבוק, מומים מולדים, עונת החורף (הגברת הסיכון לזיהומים). במקרים בהם דלקות האוזניים חוזרות בתדירות גבוהה, ייתכן שהרופא ימליץ על ניתוח כפתורים.

בעיה נוספת שעשויה להוביל לניתוח כפתורים היא כאשר קיימת הפרעה בניקוז הנוזלים דרך תעלת אוסטכיוס (תעלה המחברת בין האוזן התיכונה לאף ואחראית להשוואת הלחצים באוזן ולניקוז האוזן), ואז הנוזלים נצברים באוזן התיכונה. מצב זה מאופיין בנוכחות תפליט (נוזל), בחלל האוזן התיכונה, שאינו מוגלתי. התסמינים של מצב זה כוללים בעיקר ירידה בשמיעה הולכתית ותחושת מלאות באוזן ללא חום, אי שקט או כאב אוזניים. בחלק גדול מהמקרים, הילד עצמו אינו מתלונן על דבר והתלונה מגיעה מההורים, בעקבות התרשמותם שילדם סובל משמיעה לקויה ומדיבור בקול רם. ליקוי השמיעה יכול לגרום לעיכוב בהתפתחות השפה והדיבור. בנוסף, יכולים להתחולל שינויים כרוניים ובלתי הפיכים בעור התוף, אך תופעה זאת אינה שכיחה. אם המצב אינו משתפר באופן ספונטני, הרופא ימליץ על ניתוח כפתורים.

מהם שיעורי ההצלחה, ומהן הסיבות לאי הצלחת הניתוח?

על אף ששיעור ההצלחה של ניתוח כפתורים עומד על כ-85%, ישנם מקרים שבהם הניתוח אינו משיג את התוצאה הרצויה. הסיבות לכך עשויות להיות:

בעיה נוספת באוזן התיכונה: במקרים מסוימים, ירידת השמיעה אינה נובעת רק מנוזלים באוזן התיכונה, אלא מבעיה אחרת, כמו קיבוע או ניתוק של עצמות השמע. בעיות אלו לא תמיד ניתנות לזיהוי לפני הניתוח, והן עלולות להתגלות רק לאחריו בשל חוסר שיפור מספק ברמת השמיעה.

פליטה מוקדמת של הכפתורים: במקרים מסוימים, הכפתורים נפלטים מוקדם מדי, לפני שהאוזן התאווררה לגמרי. דבר זה עלול להוביל להצטברות נוזלים מחודשת ולצורך בניתוח נוסף.

הפרשות מוגברות מהאוזן דרך הכפתור: כיוון שהכפתור יוצר מעבר פתוח בין האוזן התיכונה לסביבה החיצונית, עלולות להופיע הפרשות מוגלתיות דרך הכפתור. אם ההפרשות אינן מטופלות, הן עשויות לגרום לירידה בשמיעה ואף לחייב הוצאת הכפתור מוקדם מהצפוי.

חזרת נוזלים לאחר פליטת הכפתור: בקרב חלק מהילדים, גם לאחר פליטת הכפתור, הנוזלים עלולים להצטבר שוב. מצב זה עשוי לדרוש ניתוח חוזר או טיפול משולב עם הסרת השקד השלישי.

לסיכום, ניתוח כפתורים הוא פתרון יעיל לדלקות אוזניים חוזרות ו/או הצטברות נוזלים באוזן התיכונה, עם שיעורי הצלחה גבוהים למדי. אף על פי שמדובר בהליך בטוח יחסית, חשוב להיות מודעים לסיכונים ולסיבוכים אפשריים. ההמלצה היא לשקול את הניתוח במקרים שבהם השלכות הדלקות החוזרות מפריעות לאיכות החיים של הילד, ובהתאם להמלצות רופא אף אוזן גרון. ההבנה של תהליך הניתוח על כל היבטיו, יכולה לסייע בהחלטה מושכלת ובטוחה עבור יהילדים.