שרי נפטרה באופן פתאומי, לפני שנה בעת חופשה משפחתית מורחבת, עם בעלה, הילדים והנכדות. האישה היפה עם החיוך הכובש הלכה בהפתעה גמורה שהכתה את כולם בהלם מוחלט.
שרי הייתה מורה אהובה ומוערכת מאוד במשך כ- 35 שנה בכיתות א-ב בבית הספר גולדה בכפר סבא. המורה האהודה על כל סובביה גידלה שני דורות של תלמידים – הורים וילדיהם היו תלמידים שלה. המורה שאהבה את המקצוע ובראש ראשונה את התלמידים. “אלה הילדים שלי” הייתה נוהגת לומר על תלמידיה.
את ילדותה ונעוריה שרי חוותה עם משפחתה בנהריה כאשר באותה עת לא פסקו הקטיושות ליפול על העיר. את שירותה הצבאי עשתה כמורה בפרויקט “נערי רפול ” – הכשרת נוער מאותגר לקליטה בצבא.
עם שחרורה מהסדיר חתמה קבע בקצין רפואה ראשי. באחת השבתות פגשה במקרה בחוף הנכים בהרצליה, עלם צעיר מכפר סבא דוד קאופמן ואחרי שנה נישאו והקימו את ביתם בכפר סבא.
שרי פרשה מהצבא לטובת מישרת מורה מחליפה בבית ספר גולדה שהפכה תוך זמן קצר למשרת קבע של 35 שנה עד לפרישתה לפנסיה.
מרכז חייה של שרי היה תמיד המשפחה האישית שלה. היא העוגן של משפחת קאופמן הפרטית והמורחבת. תמיד דאגה, טיפחה ועשתה כל הניתן למען ילדיה. לא מקרי הוא שבנותיה עידית והילה הלכו בעקבות אמא ועוסקות בחינוך, עידית יועצת שכבה בתיכון והילה כרכזת שילוב. גם קובי, בן הזקונים פתח מרכז ספורט המתמחה בילדים ונוער. שרי הייתה כל כך גאה בהם.
כששרי פרשה לפנסיה היא גילתה שחבוי בה כישרון של יוצרת בפיסול. עד מהרה יצרה בכישרון רב עשרות פסלים מדהימים לבית ולחצר. חמשת הנכדות שלה קוראות לזה “המוזיאון של סבתא”.
את הצילום של הפסלים הנכדות מקרינות בבית ספרן כהשראה לשיעור אומנות בכיתה. הן מספרות על ה”מוזיאון” ואז הילדים בכיתה עוברים ליצירה. עוד תרומה קטנה של שרי.
הנתינה היא אבן הבוחן של שרי. לפיכך בחרה המשפחה בעזרתה הרבה של העיתונאית אירית מרק לתרום את בגדיה, תיקים, איפור וכו’ למטרות נעלות. “כל מה ששלחת מאד ריגש אותן והכניס להן שמחה בלב ” כתבו לנו. תודה אירית על העזרה.
שרי – אישה אצילה, אמא מדהימה, סבתא אוהבת והכי זה מורה של החיים – לעולם לא נשכח !