מאת: אירית מרק
בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופט ע' קובו) גזר שנתיים מאסר בפועל על ראש עיריית כפר-סבא לשעבר, יהודה בן חמו, שהורשע בעבירות של גניבה בידי עובד ציבור, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וכן מרמה והפרת אמונים.
כתב האישום גולל כיצד פיתח בן חמו מתוך לשכתו כראש העירייה, מנגנון של איסוף תרומות בתווי קניה מאנשי עסקים הפועלים בכפר סבא, תוך הצגת מצג שווא לפיו תרומת התווים נעשית בעבור נזקקים תושבי העיר. בפועל, חלק ניכר מן התווים שנתרמו, חולקו למקורביו של בן חמו, לאנשי לשכתו, וחלקם אף נוצלו לשימושו האישי.
בהכרעת הדין קבע בית המשפט כי בן חמו עשה שימוש בתפקידו הבכיר כראש עירייה, כדי להפיק רווח כלכלי לעצמו ולמקורביו, נטל חלק בלתי מבוטל מן התווים לשימושו האישי, ובכך פגע באמון הציבור. עוד קבע כי הנאשם פעל באופן משמעותי כדי לזרז ולקדם את ענייניו של חברו כחלון בעירייה, תוך ניגוד עניינים מובהק, וכי מעשיו אלה עולים כדי ביצוע עבירות רבות של הפרת אמונים.
במסגרת הטיעונים לעונש ביקשה הפרקליטות לגזור על בן חמו 3.5 שנות מאסר בפועל וכן לקבוע שדבק קלון במעשיו.
היום גזר, כאמור, בית המשפט המחוזי עונש של 24 חודשי מאסר בפועל ונעתר לבקשת הפרקליטות לקבוע כי דבק קלון במעשיו. בנוסף, גזר בית המשפט על בן חמו מאסר על תנאי וקנס של 200 אלף שקל.
את התיק ניהלה מטעם פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) עו"ד אורטל קולן.
מגזר הדין עולה כי הנאשם הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בריבוי עבירות של גניבה בידי עובד ציבור, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הפרת אמונים ועבירת מס.
הנאשם כיהן כראש עיריית כפר סבא, והקים מנגנון לאיסוף תרומות בתווי קניה מאנשי עסקים שפעלו בכפר סבא. בפני התורמים הוצג מצג שווא שלפיו תרומותיהם יועברו כסיוע לנזקקים. התווים שהתקבלו מהתורמים היו בסך של כ-600,000 ₪. חלק מהתווים הללו אכן הגיעו בפועל לנזקקים, ולגבי התווים הללו נקבע כי לא מדובר בעבירה פלילית, על אף שאופן ניהול הפרויקט כולו היה שלא בהתאם לכללי המנהל התקין. חלק אחר מן התווים שהתקבלו בסך של 250,000 ₪, לא הועבר לחלוקה לנזקקים. סכום זה נותר לשימושו של הנאשם עבור עצמו ועבור מקורביו, וחולק על-ידו כראות עיניו, לרבות לעובדי הלשכה שקיבלו מהנאשם באופן קבוע תווים מהנאשם לראש השנה ולפסח, זאת מתוך התווים אשר נתרמו על-ידי התורמים עבור הנזקקים. העברת התווים למי שאינם נזקקים, מהווה מרמה כלפי התורמים, אשר סברו שתרומותיהם מועברות לנזקקים בלבד. מתוך התווים האמורים אשר הנאשם קיבל במרמה וגנב, הוא נטל חלק בלתי מבוטל לשימושו האישי: חלקם נתפסו ברשותו, חלקם שימשו לרכישות שביצע, בחלקם מנהלת לשכתו רכשה עבורו מתנות, בחלקם רכשה עובדת עירייה מתנות לבני משפחתו, בחלקם לבקשת הנאשם, אשתו באותה התקופה עשתה שימוש לקניית מתנות ובחלקם אף שילם חלק משכרה של עובדת משק הבית שלו.
בנוסף הורשע הנאשם בעבירה של הפרת אמונים, כאשר עסק באופן פעיל בענייניו של חברו הטוב וקידם אותם תוך ניגוד עניינים מובהק.
הנאשם פגע בערכים של טוהר המידות ושמירת ניקיון כפיהם של משרתי הציבור, כמו גם פעילותו התקינה של המִנהל הציבורי, ויש בהם כדי לפגוע באמון הציבור במערכות השלטון. קיימת חומרה רבה במקרים שבהם נבחרי ציבור רמי דרג מנצלים את כוח המשרה ואת תפקידם הציבורי לשם הפקת טובות הנאה ולתועלתם האישית ומעדיפים את ענייניהם על פני האינטרס הציבורי שעליו הם אמונים, ותוך הפרת חובת הנאמנות לציבור. נפגע העבירה ממעשים אלה הוא הציבור בכללותו. בשל כך, הענישה בגין מעשים אלה בכללותם, מחייבת הטלת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח לתקופה משמעותית. קיים כיעור רב בשליחת יד בכספים שנועדו לסייע לנזקקים מעוטי יכולת, החלשים בחברה, לארוחות חג בראש השנה ובפסח, בעוד שתפקידו של הנאשם כראש עירייה הוא לסייע להם. אין המדובר במעידה חד פעמית, אלא במעשים שנמשכו במשך שמונה שנים.
מטעם הנאשם העידו לעונש שר האוצר לשעבר, מר משה כחלון; ניצב (בדימוס) יוסי סדבון; חה"כ לשעבר מר שלמה מולה; ראש עיריית רעננה לשעבר, מר זאב בילסקי ואחרים. כולם תיארו את תרומתו הרבה של הנאשם לנזקקים והחלשים בחברה. כך גם נשלחו מכתבים כעדויות אופי מטעם חה"כ לשעבר ד"ר יהודה לנקרי; הרב שלמה עמר, הרב הראשון לציון; יו"ר ראש הכנסת לשעבר, גב' דליה איציק ואחרים.
במסגרת השיקולים לקולה, נשקלו עדויות האופי הרבות שנשמעו מטעמו של הנאשם, אשר מהן עולה כי הנאשם פעל במשך שנים רבות כדי לסייע לנזקקים והחלשים בחברה, זאת גם מעבר למילוי דרישות תפקידיו הציבוריים. מעשים אלה של הנאשם עומדים לזכותו, על אף שחטא דווקא בשליחת יד בתווים אשר נועדו לשמש תרומה לנזקקים.
בנוגע לסוגיית הקלון, נקבע כי במעשיו של הנאשם אכן דבק קלון. עבירות של שחיתות שלטונית הכוללות גניבה בידי עובד ציבור, מרמה בנסיבות מחמירות והפרת אמונים, מעצם טיבן נמנות עם העבירות שיש עמן קלון. מעשי הנאשם, לא היו בגדר מעידה חד פעמית, אלא נמשכו לאורך שנים וכללו מעשי מרמה וגניבה תוך הפרת אמונים וניצול תפקידו ומעמדו הרם לביצוע העבירות. הניצול לרעה של התפקיד והמעמד הציבורי לשם הפקת טובת הנאה לנאשם, מהווים מעשים שדבק בהם פגם מוסרי חמור.
על אף המסקנה שדבק קלון במעשיו של הנאשם, קבע בית המשפט כי אין הצדקה לשלול את זכויותיו של הנאשם לגמלה, כפי שעתרה המאשימה. זכויותיו הפנסיוניות של אדם מהוות את כרית הביטחון הכלכלית שלו כך שלא יושלך לעת זקנה, והגמלה נועדה להוות את מטה לחמו של אדם בגיל זקנה, ולאחר לכתו אף לשאריו. העבירות שבהן הורשע הנאשם אינן נוגעות לגמלה שצבר לאורך השנים. שלילת הגמלאות, אף באופן חלקי, אינה מוצדקת בנסיבות המקרה הנוכחי.
