תקנות חדלות פירעון: החידושים בחוק בדיני פירעון

פייסבוק
WhatsApp
אימייל
הדפס
Telegram
LinkedIn
Twitter

תקנות חדלות פירעון לשנת 2023 כוללות מספר חידושים בכל הנוגע להסדרת חדלות פירעון. מטרת חלק מסעיפי התקנות היא ל להתאים את החוק על הליכי חדלות פירעון. 

באותה צורה של מתן מענה לדרישות הרגולציה, יש את הדרישה למתן הנמקה לסמכות השיפוט של בתי המשפט בישראל, והצבת שליטה ביוזמתו של בית משפט על סמכותו במהלך ניהול הליך טרום חדלות הפירעון הקבוע בחוק.

תקנות חדלות פירעון מתייחסות אך ורק לתרחישים של טרום חדלות פירעון

חלק מסעיפי תקנות חדלות פירעון קובעים הצגת פורום שיפוט חדש לקבוצות של חברות. אחר הוא הסרת כמעט כל החריגים לחוק ביחס למנגנוני טרום חדלות פירעון המתנהלים בישראל. התקנות כוללות גם כלל ספציפי שנועד לשלוט בשיתוף פעולה עם הליכי טרום חדלות פירעון והכרה של החייבים בכל החלטה שתתקבל על ידי בית המשפט.

סמכות השיפוט תוכננה עבור קבוצות של חברות, המאפשר לנהל הליך של טרום חדלות פירעון בישראל על חברות שהן חלק מקבוצה, גם אם לחברות אלו יש את מוקדי האינטרסים העיקריים שלהן.

הבנת התקנות

כדי לאמוד את חשיבות תקנות חדלת פירעון יש לזכור שמערכת חדלות הפירעון הישראלית התבססה עד היום על "עקרון ההפרדה" או "עקרון ישות אחר ישות", לצד דחיית האפשרות לזהות "קבוצה".

כלומר, בעבר היה מודל לסמכות השיפוט של בתי המשפט הישראלים, שהתבסס על גישה מפוצלת טריטוריאלית, שלא עמדה בקנה אחד עם המציאות שבה קבוצה נתפסת למעשה כיחידה אחת, בכל הנוגע לתכנון אופן הפעולה של יחיד, או עיצוב המימון שלו.

הסיכון לבריחת חייבים

תקנות חדלות פירעון, כפי שהיו עד היום, היוו סיכון רציני לארגון מחדש של הרבה מאוד קבוצות חברות, כי הוא סגר כמעט לחלוטין את האופציה של ארגון מחדש של הקבוצה כיחידה אחת, ואיתה גם אפשרות להעלות את הערך מנכסי הקבוצה בכללותה, מה שגרם למספר הזדמנויות בריחה של קבוצות ישראליות לתחומי שיפוט אחרים.

הכלל החדש מתנה את החלת פורום השיפוט שהוצב בו למילוי שלוש דרישות:

(1) חברת האם נדרשת להסכים להיות כפופה לארגון מחדש;

 (2) הכללת החברות הבנות בתחום השיפוט של בית המשפט נחוצה כדי להבטיח את הצלחת המשא ומתן לתוכנית ארגון מחדש, או אימוץ התוכנית והגשמתה;

(3) ההודעה או הסנקציה של בית המשפט בכל הנוגע לתוכנית הארגון מחדש חייבת להיות מוגשת  כהליך חשאי ביחס לחברות הבנות.

הסייגים לתוכנית החדשה

עם אישור מימוש שלושת התנאים הללו, סמכות השיפוט של בתי המשפט בישראל  תכלול רק את הנושים החוזיים המשותפים הן לחברת האם והן לחברות הבנות, הגבלה שנראית סבירה. 

במקרים אלו מקבלים הנושים את ההסכמה כי הקבוצה מייצגת יחידה כלכלית אחת, ולכן אין לראות בעיניהם את השתקפותו של תרחיש כזה במסגרת ההליכים, דהיינו ריכוז ההליכים ביחס לחברות השונות בקבוצה, כפתרון בלתי צפוי או שרירותי.

פייסבוק
WhatsApp
אימייל
הדפס