אתמול זכיתי להנחות טקס מרשים. מעצים. מרגש. טקס לרגל קריאת בית המתנדב ע"ש האחת והיחידה , ומעתה אמור : בית הדסה שיינפיין, מרכז התנדבות עירונית. כל חיי הנחתי , הרצתי, יצרתי, כתבתי. השתדלתי תמיד להיות הכי מקצועי…ברם אתמול ההנחיה הייתה שונה : רגשותיי ואהבתי להדסה " ניתקו " את הרציו ואפשרו למילותיי לנבוע ממקור אמוציונלי נטו.
אושר צרוף. הטקס היה עירוני ממלכתי במעמד ראש העיר רפי סער. מחלקת הדוברות תעשה עבודתה נאמנה ותשלים הפקה מושלמת של עיריית כפר סבא לטקס שריגש את כולנו. אני לא מזכיר שמות, שמא אשכח מי מהם ומהן.
הטור האישי שלי מתייחס אך ורק לאישה מופלאה אחת. קטנה – גדולה , הדסה שמה. אין ראוי מימנה… הלוט הוסר…ומעתה ביתם של מתנדבות ומתנדביי המושבה הנפלאים, נישא בגאון את השם : בית הדסה שיינפיין מרכז התנדבות עירונית. את הדסה שלי זכיתי להכיר כבר באמצע שנות השישים. אני תלמיד כצנלסון. מועצת תלמידים.
מפגש עם זאב גלר מזכיר המושבה בעידן מרדכי סורקיס. תכירו את הדסה כך סח זאב. היא תחליט. היא תנווט. אתם תגיעו לפעילות התנדבותית… וכל השאר זה הדסה. הדסה שיינפיין. וכמה למדתי. החכמתי. השכלתי ממרת ההתנדבות. היא הפכה את זה למדע. קוסמת. מצויה בעת ובעונה אחת בכל מוקד של נתינה ואהבה במושבה. אני מקליד ספונטנית מ " הבטן "…תוך כדי שאני מהרהר בייני לבין עצמי. הדסה היא מקור השראתי. כשאני כותב על חברות ואהבה , זו הדסה. אהבת חינם , ברור הדסה שיינפיין. שוו בנפשכם את הדסה כקונצרן יחיד של נתינה התנדבות ואהבת חינם.
כל האימפריה דהיום בנדון, החל בהדסה שהניחה את כל היסודות. התשתיות. הדרך. הדסה הייתה המצפן והמצפון. הייתי שם. חזיתי במו עיניי. ועל כך נתונה לך תודתנו. רבים הגיעו אתמול לכבד את הדסה… ובצדק. היה מרגש. מאד מרגש. אני תיקווה שגם המנחה עשה " עבודתו " נאמנה. תודה מעומק ליבי לחברי האהוב ממה שיינפיין. המזיניק של הדסה ויוחנן. ואם בממה עסקינן אזיי אציין שאיציק. רוני. ממה. הילדים " שנאלצו " לחלוק את האימא הפרטית שלהם עם כולנו. הדסה הייתה האימא של כולנו.
מחר אסור לרח' גלר 4 , רק בכדיי לצפות שוב בשלט : בית הדסה שיינפיין מרכז התנדבות עירונית. ולכן ולכם חברות וחברים שלי , לעד זכרו : רק אהבת חינם תנצח. הרבה אהבת חינם. שבת שלום. אוהב אתכם. יואב.
